בדיקות יחידה (Unit test) – לבדיקת רכיב פיתוח בודד. בדיקות אלו הינן באחריות צוות הפיתוח ומתבצעות לפני בדיקות מערכת, מבוססות על שיטות של בדיקת קופסה שחורה או קופסה לבנה.
בדיקות קופסה לבנה White box)) – בדיקות המתוכננות רק עפ"י מבנה הקוד ומנסות לבדוק את המסלולים האפשריים של ריצת הקוד, תוך התייחסות לתנאים ולמקרה קצה.
בדיקות קופסה שחורה Black box)) – בדיקות המתוכננות לפי הפונקציונליות הצפויה וללא קשר למבנה הפנימי של הקוד.
בדיקות פונקציונליות (Functional) – לאימות פעילות המערכת. בדיקות אלו מבוססות על מסמך הדרישות (אם קיים) ומסמך האפיון ומטרתן לבדוק כי המערכת עושה את מה שהיא צריכה ולא עושה את מה שאינה צריכה לעשות (valid and invalid testing)
בדיקות ברמת תהליך (Process) – בדיקות שמטרתן לבדוק תהליכים במערכת, העשויים לעבור דרך מספר מסכים וסוגי משתמשים שונים
בדיקות ממשק משתמש (GUI)- בדיקות הפקדים והשדות במסך. התנהגות תקינה, פורמט של שדות, בהתאם לחוקיות המוגדרת ברמת המסך ולא הלוגיקה העסקית. לדוגמה: בדיקת מינימום ומקסימום תווים בשדה.
בדיקות תפעולActivation) ) – בדיקת התנהגות המערכת באופן לוגי ומבוקר. לדוגמא: מעבר מ- Mode מבצעי ל- Mode תחזוקה או ל – Mode הדרכה.
בדיקות ממשקים (Interfaces) – בדיקת ממשקים פנימיים וממשקים חיצונים מהמערכת ואליה לדוגמא: שירותי בנקאות אוטומטיים, מערכת שליטה ובקרה וכד'.
בדיקת נתונים והסבות (Conversion) – בדיקת הנתונים (Data) במערכת: בדיקת טיוב נתונים ובדיקת שלמות נתונים – Data Integrity כמו כן בדיקת הסבת נתונים: הסבת הנתונים מהמערכת הנוכחית לחדשה.
בדיקות שימושיות (Usability)- בדיקות נוחות השימוש ויעילות העיצוב של האפליקציה ונגישות לבעלי מוגבלויות. לדוגמה: נוחות השימוש בתפריטים, ניווט נוח והתמצאות באתר.
ביצועים ועומסיםPerformance) ) – בדיקת המערכת מתוך מטרה לוודא כי המערכת מתפקדת כנדרש במצבי עומס שכיחים וקיצוניים כמו כן בדיקת תפקוד המערכת בעומס גבוה לאורך זמן או בנקודת זמן קצרה.
בדיקות אבטחת מידע (Security) – בדיקת המערכת מתוך מטרה לאתר כשלים במערך ההגנה על המידע במערכת: בדיקת מערך ההרשאות והמידור, בדיקת סיסמאות – מבנה ותוקף ובדיקות חדירה.
בדיקות שרידות והתאוששות ( (Survival and Recovery – בדיקת מנגנון ההתאוששות מכשל חומרה ותוכנה, בדיקת רציפות פעולת המערכת לפרק זמן ממושך ומידת התאוששותה מכשל, הרצת מדגם תהליכים עסקיים ברציפות לפרק זמן ממושך ובדיקת מערך הגיבויים והשחזורים במערכת.
בדיקות התקנהInstallation) ) – בדיקת תהליך התקנת המערכת בסביבת הייצור ובדיקת התקנת מערכות צד שלישי.
בדיקות תאימות (Compatibility) – בדיקות לאימות יכולת שילוב התוכנה/רכיב תוכנה במערכת קיימת/חדשה (למשל – תאימות של התוכנה לעדכוני מערכת הפעלה, דפדפנים שונים, תוכנות אחרות שהתוכנה אמורה לעבוד בשילוב עמן, וכדומה).
בדיקות בינלאומיות (Localization) – בדיקות המתמקדות בשימוש בתוכנה בממשקים בשפות שונות. למשל – הצגת מידע לקהל יעד בשפה הערבית לעומת העברית.
בדיקות חוקרות (Exploratory testing) – בדיקות המבוססות על הניסיון של הבודק וההיכרות שלו עם המערכת או הטכנולוגיה. בבדיקות אלו יש מעט מאוד תיעוד ותכנון הבדיקות מתבצע ברמת ראשי פרקים בלבד (דגשים). תוך כדי מהלך הבדיקה רשאי הבודק לחקור ולהתקדם בבדיקה בהתאם לאזורים ולמקומות במערכת בהן הוא חושב שיש סיכוי גבוה יותר למצוא תקלות מורכבות יותר. שמות נרדפים לבדיקות אלה הן בדיקות "חופשיות" Freestyle)) או Monkey tests.
בדיקות שפיות (Sanity) – בדיקות קצרות המבוצעות בכל פעם שמתקבלת גרסה מהפיתוח לבדיקות. מטרת בדיקות אלו לוודא שהתקבלה גרסה נכונה ושלמה ושהמערכת "מנגנת" ואין בה תקלות קריטיות (show stopper).
בדיקות רגרסיה (regression testing) – מטרת בדיקות אלו הינה לוודא שהשינויים שבוצעו בגרסה/ מערכת לא פגעו בפונקציונאליות הקיימת (שאין נסיגה). בדיקות אלו מבוצעות בכל סבב והיקפן תלוי בדרך כלל בהיקף השינויים ורמת הסיכון שהוגדרה להם.
