רמת סיכון גבוהה – 1
תיאור: הרכיב/ שינוי משפיע על משתמשים רבים, שינוי תשתיתי בעל הסתברות גבוהה יחסית לתקלות/ בעיות. ההשלכה של תקלה ברכיב זה על החברה/ משתמשים הינה ממשית וברת סיכון גבוה (לדוגמא: הפסד כספי, אי עמידה ברגולציה, בעיית אבטחת מידע חמורה, הפסד לקוח וכדומה).
יישום: יש לתכנן בדיקות ברמת פירוט גבוהה ולאשר אותן ע"י המאפיין. יש לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות כמה שיותר מוקדם בתהליך.
מומלץ להשתמש בכלי אוטומציה לביצוע כיסוי רחב בבדיקות רגרסיה. חשוב להשתתף ב- DR עבור רכיב זה ולבצע סימולציות ובדיקות כבר בסביבת הפיתוח.
רמת סיכון בינונית – 2
תיאור: הרכיב/ שינוי משפיע על משתמשים מעטים ובאופן נקודתי. ההשלכה של תקלה ברכיב זה על החברה/ משתמשים הינה ברמת ודאות בינונית/ נמוכה וברת סיכון נמוך (לדוגמא: אי יכולת לבצע פעולה מסויימת בצורה נוחה למשתמש).
יישום: יש לתכנן בדיקות ברמת פירוט בינונית. בנוסף, יש לבצע בדיקות מקיפות ומעמיקות על בסיס תרחישי הבדיקות. מומלץ להשתמש בכלי אוטומציה לביצוע כיסוי רחב בבדיקות רגרסיה. מומלץ להשתתף ב- DR עבור רכיב זה.
רמת סיכון נמוכה – 3
תיאור: הרכיב/ שינוי אינו משפיע על משתמשים הקצה/ לקוחות החברה. ההשלכה של תקלה ברכיב זה על החברה הינה ברמת ודאות נמוכה וברת סיכון נמוך (לדוגמא: תהליך back office אוטומטי שניתן לעקוף אותו באמצעים ידניים).
יישום: יש לתכנן בדיקות ברמת פירוט נמוכה בלבד (כותרות של תרחישי בדיקה ודגשים).
דוגמאות של גורמים עיקריים המשפיעים על רמת סיכון
השפעת הרכיב על קבלת החלטות פיננסיות / רפואיות קריטיות/חשובות
כמות המשתמשים
שימוש בתשתית / טכנולוגיה חדשים
ריבוי ממשקים
פיתוח ע"י ספק חיצוני / פיתוח ע"י צוות חדש או לא מנוסה
מורכבות גבוהה של היישום
היקף / גודל השינוי
חשיבות היישום ללקוח / לקוח היישום הינו לקוח קריטי לארגון
